איך מזהים נביא אמת?
פרשת שופטים
חבר שלי, שמתמודד כבר שנים עם מחלה קשה ומורכבת, סיפר לי פעם שהוא מטופל אצל שני רופאים מומחים. כששאלתי למה הוא צריך שניים, השיב החבר: "כשאחד הרופאים אומר שהמצב לא טוב ואני צריך להתאשפז - אני הולך לרופא השני, שהרבה פעמים מוכן להמשיך לנ סות את הטיפול בבית. כשהרופא הזה אומר שאין ברירה וצריך ללכת לבית החולים, אני חוזר לרופא הראשון. אולי הוא יסכים לדחות את האשפוז..."
המדיניות הרפואית של אותו חבר יקר, שה' ישלח לו רפואה שלמה, משקפת את מה שכולנו יודעים היטב - בני אדם נוטים לא פעם לבחור את הערכת המצב הנוחה יותר מבחינתם. במילים פשוטות: אנחנו לא בוחרים איך להתנהג בהתאם להערכת המציאות שלנו, אלא אנחנו בוחרים את הערכת המציאות שלנו לפי איך שאנחנו רוצים להתנהג.
בעולם העתיק נבואה היתה תופעה נפוצה. מלבד מ"ח הנביאים ושבע הנביאות שעמדו לישראל, הארץ היתה עמוסה בנביאי שקר שטענו שאלוהים מדבר מגרונם. ספרי התנ"ך מלאים במאבקים בין נביאי האמת לנ ביאי השקר, ולא פעם אני תוהה ביני לביני: לו הייתי עומד באותו מעמד בהר הכרמל, האם הייתי מאמין ל 400 נביאי הבעל, או לאליהו הנביא? אם הייתי חי בירושלים הקדומה, האם הייתי הולך אחרי ירמיהו בן חלקיהו נביא ה', או אחרי חנניה בן עזור נביא השקר? אם הייתי המלך יהושפט, האם הייתי מקשיב לחזון האמת של מיכיהו בן ימלה, או הולך אחרי הבדיות של צדקיה בן כנענה?
פרשת השבוע עוסקת בשאלה הזו ממש. רגע אחרי שהתורה מצווה להקשיב לקולו של הנביא המביא לעם את דבר ה', ומזהירה באזהרה תקיפה מהליכה אחרי נביאי השקר, התורה מציגה את הדילמה הבלתי אפש רית שמולה עומד העם: "ֵאיָכה ֵנַדע ֶאת ַהָדָּבר ֲאֶשׁר לֹא ִדְבּ רוֹ ה'")דברים יח, כא(. ולכאורה התשובה פשוטה - נביא שקר הוא מי שנבואתו לא מתקיימת: "ֲאֶשׁר ְיַדֵבּר ַהָנִּביא ְבּ ֵשׁ ם ה' ְולֹא ִי ְהֶיה ַהָדָּבר ְולֹא ָיבֹא הוּ אַהָדָּבר ֲא ֶשׁ ר לֹא ִד ְבּ רוֹ ה'")שם כב(.
אלא שהתשובה הזו לא מניחה את הדעת. משום שבאופן קצת פרדוקסלי ומוזר, נביא מוצלח הוא נביא שהנבואות שלו, או לפחות חלק מהן, לא מתקיימות. כך, למשל, הזהיר יונה הנביא: "עוֹ דַא ְרָבּ ִעים יוֹ םְוִני ְנֵוה ֶנְהָפֶּכת" )יונה ג, ד( - ואנשי נינווה חזרו בתשובה והצילו את עירם מחורבן. נבואת הפורענות של יונה לא התקיימה, דווקא בזכות העובדה שאנשי נינווה האמינו לו והלכו בדרכיו. השאלה הזו העסיקה את חכמינו, ראשונים ואחרונים, והם הציעו שלל הסברים והצעות לאופן שבו מבחינים בין נביאי אמת לנביאי שקר, שצר המקום וקצרה היריעה מלפרט אותם במאמר קצר בעיתון של שבת.
ובכל זאת, כדאי לשים לב לפרט קטן וחשוב - לאורך כל התנ"ך, החלוקה בין נביאי האמת לנביאי השקר היא די פשוטה וברורה: נביאי השקר הם אלו שאומרים למלך את מה שהוא רוצה לשמוע, ונביאי האמת הם בדרך כלל אלו שמעצבנים אותו. כמו שסבא שלי היה נוהג לומר: "נביאי ה' תמיד היו באופוזיציה". שמואל נוזף קשות בשאול, גד ונתן מוכיחים את דוד, אחאב מתעב את אליהו, צדקיהו כולא את ירמיהו. וזה עוד בלי להזכיר את זכריהו ואוריהו, שהוצאו להורג במצוות המלך בעוון נבואות הפורענות שלהם.
כבר חודשים ארוכים אנחנו מוקפים בנבואות פו רענות, בתרחישי אימה שעלולים להתרגש עלינו אם נעשה כך או אחרת. אלה מזהירים מההשלכות ההרסניות של עיכוב העסקה - ואלה מההשלכות ההרסניות של היציאה מפילדלפי. האדם הפשוט העומד בתווך תוהה מה מהאיומים הוא נבואת האמת, ומהי נבואת השקר. גם כאן, נראה שאנשים בוחרים בנבואה לפי התוצאה הרצויה מבחינתם.
למקבלי החלטות, לפוליטיקאים ולקובעי מדיניות יש נטייה להקיף את עצמם במומחים שממליצים להם המל צות שנוחות להם. ממש כמו עם הנביאים בתנ"ך, מלכי ישראל העדיפו בדרך כלל את נביאי השקר שהבטיחו ניצחון על פני נביאי האמת שהבטיחו מפלה, ואת נביאי השקר שהבטיחו גאולה על פני נביאי האמת שהזהירו מחורבן. אני לא מאשים אותם - גם אני מעדיף לבחור את הערכת המצב שנוחה לי, שלא דורשת ממני לשנות את דעתי, את מעשיי או את התנהגותי.
ועדיין, כדאי להיות מודעים לכך, להכיר בנטייה המאוד אנושית הזו, ואולי גם לוודא שכל המדינאים והפוליטיקאים תמיד יקפידו שבסביבה הקרובה שלהם יהיו כמה אנשים שאומרים להם את מה שהם לא רוצים לשמוע, שנותנים להם הערכות מצב שמאתגרות את דף המסרים של המפלגה שלהם. הניסיון מלמד שהרבה פע מים המעצבנים האלה, שכל המפלגה שונאת ושהחבר'ה קוראים להם "בוגדים" - הם הם נביאי האמת. √
לאורך כל התנ"ך, החלוקה בין נביאי האמת לנביאי השקר היא די פשוטה וברורה. נביאי השקר הם אלו שאומרים למלך את מה שהוא רוצה לשמוע, ונביאי האמת הם בדרך כלל אלו שמעצבנים אותו