האופציה הרש"פית
נבחרת עם חלומות ההשראה מהנבחרות הצנועות ביורו, ההזדמנות להפוך את ההגרלה הקשה מחיסרון ליתרון והתקווה של רן בן שמעון קשה למצוא דמיון בין נבחרת ישראל לאותן "קטנות" שהפתיעו ביורו, אבל לפחות האמונה קיימת הערב: קמפיין ליגת האומות יוצא לדרך מול בלגיה
ייתכן שהימין המדיני צריך לשקול אופציה שעד כה הורדה מהשול חן בתנועת יד מהירה: לאפשר את כניסתה של הרשות הפלשתינית ככוח השלטוני המוסמך והמקובל ברצועת עזה. הסלידה מהרעיון הזה מובנת, ברמה הערכית והרציונלית כאחת. קשה לשאת את המחשבה על כך שהשלטון ברצועה יוגש על מגש הכסף לרש"פ. לא מתקבל על הדעת שחיילים ישראלים נלחמו, נפלו, הקיזו דם, איבדו חברים, השאירו משפחות מאחור, נשאו בנטל כבר עוד מעט שנה - כדי לתת את הפרס הגדול לאבו מאזן. לא נתפס שצה"ל הקריב ונלחם את מלחמתו של הראיס.
וזה לא רק עניין של פרינציפ: הרשות הפלשתינית היא פקעת בלתי נסבלת של תמיכה עקיפה וישירה בטרור. כמה הוכחות עוד נצטרך להס תה המופקרת לאנטישמיות ולטרור באמצעי התקשורת ובמערכת החינוך הפלשתינית? כמה נדבר עוד על מנגנוני ההוקרה, הפיצוי והתשלום למ חבלים ולמשפחותיהם? כמה נתונים צריך עוד להציג על מעורבות ישירה של מגנוני הביטחון של הרש"פ בפיגועים, כולל בשבוע המדמם האחרון?
שלושה יתרונות
אבל מי שסבור שממשל צבאי ארוך טווח או שלטון ישראלי מלא על כל הרצועה אינם מעשיים, צריך להציג חלופות שאפשר לחיות איתן. אחת מהן, שעוד עולה מדי פעם על הפרק, היא כוח בינלאומי. נדמה לי שציר פילדלפי הוא המחשה ברורה לכך שאין לנו פריבילגיה לסמוך על כוחות זרים, ובטח שלא לסכן בריתות ויחסים מיוחדים עם מדינות כמו איחוד האמירויות. כל פרובוקציה תוקפנית ואלימה של חמאס והג'יהאד שתסכן את לוחמיהן בשטח תעמיד את ישראל בפוזיציה מביכה והרס נית מולן, וידיה יהיו קשורות. האופציה הריאלית הקרובה ביותר, אפוא, היא להודיע לעולם שישראל מוכנה לקבל ולאפשר את שליטת הרשות הפלשתינית בכל רצועת עזה.
למהלך כזה יש שלושה יתרונות גם ביחס ליעדי המלחמה וגם ביחס לעיצוב היום שאחרי. היתרון הראשון, המיידי, הוא חיסולו הסופי של שלטון חמאס בעזה. הארגון יוסיף להתקיים, אולי, בדיוק כפי שהוא מח זיק פעילים ומנגנון ביהודה ושומרון, אבל עידן דיקטטורת חמאס בעזה - יסתיים. העולם יבין שמלחמת חרבות ברזל חיסלה סולטנות אסלאמי סטית קיצונית, ולמעשה השמידה מדינת טרור. זה מסר מהדהד, שייצרב בתודעתה ההיסטורית והלאומית של החברה הפלשתינית וברחבי המז רח התיכון. נפילת חמאס ותבוסתו המוחלטת יחוללו משבר גדול בקרב תומכיו בחברה הפלשתינית, ומנגד יירשמו כרגע של שחרור משלטונו הטוטליטרי והרצחני בקרב מתנגדיו. מעל הכל תהיה כאן הגשמה ברורה של יעד המלחמה הראשי: ניצחון חמאס ומיטוט שלטונו.
היתרון השני קשור בהעתקת חופש הפעולה של צה"ל ביו"ש - לר צועת עזה. ישראל תפעל בשטחי הרצועה שבשלטון הרש"פ בדיוק כפי שהיא פועלת בשטחי יהודה ושומרון, ותשמור לעצמה חופש מו דיעיני ומבצעי מלא, בדיוק כפי שהדבר קורה בחברון, בשכם, בג'נין ובטולכרם. תם עידן מסך הברזל המודיעיני והמבצעי, שאפשר לש לטון חמאס להצמיח אימפריית טרור מתוך ידיעה שכניסה קרקעית לתחומיה היא בגדר טאבו עבור מערכת הביטחון בישראל, ומחסום פסיכולוגי עבור אזרחיה.
נכון, גם משטחי הרש"פ יוצא טרור רצחני, אבל לא בהיקפים ובר צחנות שמתקרבים לאלו שראינו ב 7 באוקטובר. השליטה הישראלית, הנוכחות הפיזית של כוחותיה וחופש הפעולה שלה היו יכולים לסכל את מתקפת חמאס. את המודל הזה, ששליטת רש"פ היא חלק מהותי ממנו, צריך להעתיק לרצועת עזה.
היתרון השלישי הוא מדיני: נראה את העולם הנאור ממשיך לבוא בט ענות לממשלת ישראל אם היא מציגה את הסכמתה לכינון שלטון הרש"פ ברצועת עזה. נראה את העולם מתנגד להחלפת מדינת דאעש החולה הזו בגוף מדיני ושלטוני שכל העולם מכיר בו כמייצגו הלגיטימי של העם הפלשתיני. נראה את ארה"ב והאיחוד האירופי מסכלים את המשך הפעו לה הצבאית ההכרחית למיגור שלטון חמאס. נראה את ביידן, את קמלה האריס, את בלינקן - מסתכלים לעם הפלשתיני בעיניים ומונעים ממנו ביודעין את השחרור המיוחל מהדיקטטורה הסאדיסטית שכלאה ואמללה אותו. נראה אותם מסבירים לאקטיביסטים, לסטודנטים, למפגינים למען הפלשתינים איך הם מעדיפים להנציח את רודנות סינוואר על תושבי עזה - ושוללים מהם את האיחוד עם בני עמם ביהודה ושומרון תחת של טונה הלגיטימי של הרשות הפלשתינית, שבה הם עצמם מכירים. העולם הנאור כולו, ככל שהוא באמת נאור, לא יוכל שלא לתמוך לחלוטין במהלך כזה - שבשלב ראשון מחייב את הבסתו הצבאית והשלטונית של חמאס.
נראה את העולם
הנאור מתנגד להחלפת רודנות סינוואר בשלטון המוכר כמייצגו הלגיטימי של העם הפלשתיני. נראה את ארה"ב ואירופה מסכלות את המשך הפעולה הצבאית ההכרחית לחיסול דיקטטורת סינוואר להתחייבות פומבית של ממשלת ישראל ביחס לשלטון הרשות הפלשתינית בעזה יש יכולת להפוך את המגמה: לרתום את הלחץ הבינלאומי, להפוך את כיוונו ולהשתמש בו לקידום יעד המלחמה הראשי
- חיסול חמאס
בלי אשליות
לא, זה לא אומר שהרש"פ ואבו מאזן אינם מושחתים, רקובים, ספו גים אנטישמיות ותומכי טרור גלויים. לאיש אין אשליות ביחס לאופיים האמיתי ולסיכונים. אבל המציאות מלמדת שיש הבדל מוחשי עצום בין שלטון הרש"פ לבין שלטון חמאס, ויש פער בלתי נסבל בין המציאות הביטחונית שהתגבשה דה פקטו ביו"ש לבין המציאות בעזה.
ולפני הכל - יש דחיפות ליצור את התקדים החותך, הטראומטי, של מיטוט שלטון הטרור של חמאס וניצחונו המוחלט במלחמה. הלחץ הבינלאומי - וגם לחצים פנימיים - שוחקים את יכולתה של ישראל לחתור למימוש היעד הזה. להתחייבות פומבית של ממשלת ישראל ביחס לשלטון הרשות הפלשתינית בעזה יש יכולת להפוך את המג מה, ובעיקר לרתום את הלחץ הבינלאומי המתגבר - להפוך את כיוונו ולהשתמש בו לטובת האינטרסים המיידיים וארוכי הטווח של מדינת ישראל. ג'ו ג'יטסו.
ניתחנו את כל המשחקים ביורו של נבחרות שנחשבות קטנות ושברו 'תקרות זכוכית', ואנחנו מחפשים ליישם את הדברים האלו, לראות מה מאפיין אותן, מה הן חי דשו", אמר רן בן שמעון, מאמן נבח רת ישראל, במסיבת העיתונאים ערב משחק הבכורה הרשמי שלו מול בל גיה בליגת האומות. המשחק יתקיים בדברצן, מזרח הונגריה, שבה בחרה היריבה לארח את ישראל.
מה ראה בן שמעון באותם משח קים, אתם שואלים? ובכן, בדיוק את זה שאלתי אותו. "גישה חיובית", הוא אומר, "אם ראית את שווייץ נגד איט ליה, ציפו ממנה להתגונן. אבל הם באו ללחוץ ועשו את זה בצורה מאוד ייחודית. למשל, השימוש בבלם שלהם )ריקרדו( רודריגז, שלחץ במקומות מיוחדים. לפעמים שינוי בגישה או בתבנית יכול להשיג הרבה. אני רוצה לבנות נבחרת שמשחקת כקבוצה ונ בחרת שלא באה להתגונן ולעקוץ".
על כל קמפיין בית המוות הזה הוא מדבר כהזדמנות להפוך אותו ל"בית חיים". לא כמטרה לזכות בטורניר, אלא "לראות את השחקנים שיהיו
חלק מהנבחרת לטווח ארוך, לבחון מה הן השיטות המתאימות". הוא מדבר לא רק על השחקנים הטובים ביותר, אלא גם על הלהוטים ביותר. "בני נו פרופיל של שחקן שמתאים לנו. נשמור על קשר עם הרבה שחקנים", הוא אומר. וכאן הוא צודק. ההגרלה לא באמת אכזרית, תקשורת הגיונית צריכה להתייחס לקמפיין בסבלנות, גם אם יכלול מן הסתם תבוסות.
אבל זו תהיה הבעיה של בן שמ עון: נבחרות קטנות שהצליחו ביורו, לא הביאו בהכרח קו התקפה כישרוני יותר מאוסקר גלוך מנור סולומון ענאן חלאילי שאמורים לפתוח עבור ישראל, אבל התאפיינו בהרבה שחקני ליגות בכירות בקו ההגנה שלהן. הגנה היא לא דמיון מודרך, אתה טוב כמו השחקנים שאתה רואה בכל שבוע - ושחקני ישראל בכלל לא רואים שח קנים כמו של בלגיה.
אלו יחסי הכוחות: 18 שחקנים מחמש הליגות הבכירות של אירופה בסגל הבלגי למשחק, 0 כאלו לנב חרת ישראל. זו נקודת הפתיחה של בן שמעון, ואם התחליף אמור להיות אולי תלכיד, מתחילה להתרחש תו פעה אחרת שעלולה לפגוע בנבחרת: מספר גדול של לגיונרים בליגות לא אירופיות - יפן, ארה"ב - לא לעונות פרישה, אלא למיטב שנות הקריירה שלהם. הם לא זמינים ליותר אימונים, ולא משחקים כדורגל יותר תחרותי.
"קיבלתי על עצמי, כשלקחתי את התפקיד, שאני לא מתלונן. אני מת מודד עם המציאות כמו שהיא. אני חושב שבקרוב נראה הרבה שחקנים ישראלים הרבה יותר טובים", אומר בן שמעון על העניין.
"שחקן שלא ראינו שנים"
מעבר לפן המקצועי, המשחק הצפוי מהווה התפתחות לא נעימה עבור הכדורגל הישראלי באירופה. אם הצורך לארח את משחקנו מחוץ לישראל מובן, הרי כאן מדובר במש חק בית של בלגיה, שלא היתה מוכנה לארח אותנו על אדמתה.
גם אם נקבל שיש חשש ביטחוני, אם המשחק ממילא ללא קהל, למה הוא לא בבלגיה? אני שואל את כרי סטוף פרנקן, עיתונאי בלגי. "הנימוק הביטחוני הוא אמיתי מאוד. לפני שנה רצח קיצוני אסלאמי שני אוהדי כדור גל שבדים וזה לא קרה באצטדיון, אלא בסביבת האצטדיון, לכן עיריות לא רוצות לאבטח את המשחק", הוא משיב.
לא בטוח שזה נימוק משכנע, שכן אוהדים לא היו מגיעים למשחק ללא קהל, אבל קשה להאשים את הערים בבלגיה בחוסר הביטחון שלהן במש טרה. הרוצח היה אסיר עולם שנמלט מהכלא התוניסאי. תוניסיה דווקא דרשה את הסגרתו, אבל הרשויות בבלגיה לא עשו דבר, מלבד להרוג אותו לאחר מעשה.
בענייני שעה נעימים יותר, פרנקן מדבר על אכזבה מסוימת מחלאילי במ שחקיו הראשונים באוניון סן ז'ילואז. דווקא בן שמעון מרגיע אותו: "אל תגלה לאף אחד, אבל בקרוב הוא יהיה השח קן הטוב בבלגיה". לעומת זאת, עומ רי גאנדלמן בגנט בינתיים מרשים את התקשורת המקומית.
מדובר במשחק שאם ייכנס להיסטוריה של הכדורגל, זה כנראה יהיה בגלל הופ עת בכורה שעשוי לערוך ג'וליאן דו ראנוויל, מי שאמור להיות הדבר הבא בפס הייצור לכישרונות העל של בורו סיה דורטמונד. וינסנט קומפאני, מאמנה הבלגי של באיירן מינכן, מצפה ממנו לזכייה עתידית בכדור הזהב. "הוא כמו ז'רמי דוקו, שחקן שלא נראה אצלנו כבר הרבה מאוד שנים", אומר פרנקן מנקודת מבט של מדינה שהעמידה שורה מרשי מה מאוד של כוכבי על בדור האחרון.