כדור הרגעה מול האייפל
לפעמים צריך להוריד את העניבה באירועי ספורט לחוצים כאלה, וכדורעף חופים הוא המקום המתאים לכך ויש אפילו צייר שמצליח להתפרנס מזה
למה אני הולך לראות כדורעף חופים במשחקים האולימ פיים? שאלה טובה. נראה לי שאני מחפש את השילוב המרתק בין גוף האדם לבין הטבע הדומם במרחב האורבני.
נשים בביקיני? לא שמתי לב שהן לבושות ככה. נראה לכם שזה מה שמעניין? תתקדמו.
אני כבר מכיר את רוב העיתו נאים ביציע במשחקי כדורעף חו פים. מאולימפיאדות קודמות, מא ליפויות עולם, ממחנות אימונים. הם תמיד מגיעים, גם עם קביים. רובם
גברים, חובבי השילוב הקדוש בין גוף האדם לאיזה טבע כלשהו במרחב המ קושקש. הם באים לראות את הפאן האמיתי של המשחקים. האם שוב ני דחף ליציע כדי לחזות בג'וקוביץ' נגד נדאל - או שנלך לראות את צמד הקנדיות בכדורעף חופים נגד הספ רדיות ברבע גמר הטורניר האולימפי? אני לא רואה פה מקום לדיון.
את כדורעף החופים לא סתם דחפו באיזשהו חור בדרום צרפת או בשכונה בפרוורי פריז. ישבתי את מול ביציע המרכזי, במקום הכי טוב בעיר: 200 מטרים מהאייפל, כשמא חור רואים את הטרוקדרו.
האם גוסטב אייפל נתן אישור לכך? בכלל, מעניין מאוד אם הרו לד אברהמס, היהודי שניצח ברי צת 100 מטרים במשחקים האולי מפיים בפריז ,1924 חלם, דמיין או פנטז ש 100 שנים אחרי שהדהים את העולם - נשים בבגד ים ית רוצצו במרכז העיר. שלא לדבר על סקייטבורד, ברייקדאנס. הוא עושה עכשיו הקפות בקברו.
אבל למה לא? עיתונאי אחד הס ביר שכיום הוועד האולימפי מחפש לשתף את כולם באירוע. זו לא רק המחשבה שהעיקר ההשתתפות ורוח הספורט, אלא הרצון שהספונסרים יגיעו בהמוניהם.
אתמול הקהל מילא את האצט דיון הארעי מתחת לאייפל. אלפים, צבעוניים, שמחים. קנדים, ספרדים ומלא צרפתים. אם יש משהו שכמ עט כל ספורטאי דואג להדגיש, זו האווירה המטורפת כמעט בכל אירוע - מקשתות ועד איגרוף. כמה שני סו להיזכר, לא זוכרים דחיפה כזו. הקנדיות עלו ראשונות למשטח, זוג רציני. הן בדקו את כיוון הרוח, את מידת חום החול. הספרדיות שמרו על מרחק סביר עד שנכנעו במערכה הראשונה. שום דבר לא הפריע לה משך המסיבה. בצידי המגרש עמדו שני מעודדים שהרקידו את הקהל לצלילי מוזיקה רועשת, והכל בחיוך.
לפעמים צריך להוריד את העני בה באירועים לחוצים כאלה, וכדו רעף חופים הוא בדיוק המקום המ תאים. הקנדיות ניצחו גם במערכה השנייה והעפילו לחצי הגמר. רגע לפני שסיימתי להיאפות מהשמש, הסתכלתי מסביב, ניסיתי לחפש מכ רים ביציע, ופתאום מעלי ראיתי צייר שיושב ועמל על תמונה מרהיבה בצ בעי שמן של המגרש שלפנינו.
בבירור קצר התברר שמדובר בפי טר ספנס, שלמד אמנות בבריסטול שבאנגליה, והוא לא סתם מסתנן אלא צייר אולימפי בעל שם. כבר ב 2012 הוא צייר כדורעף חופים במשחקים האולימפיים בלונדון. כעבור ארבע שנים הגיע לריו, וגם לאולימפיאדת הקורונה של טוקיו.